החלטה בתיק בפ"ת 2388-10-12

הבקשה וטענות הצדדים

לפני בקשת המאשימה לפסילתו של המשיב מלנהוג עד תום ההליכים נגדו בתיק 2386-10-12 שעניינו נהיגה במהירות של 119 קמ"ש בדרך עירונית בה המהירות המרבית המותרת הינה 50 קמ"ש, עבירה מיום 9.9.12.

לטענת המבקשת קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. אשר לעילת הפסילה הפנתה לסיכון הקיים לציבור המשתמשים בדרך מהמשך נהיגתו של המשיב אשר נהג במהירות העולה על פי 2 מהמהירות המותרת והדגישה את היותו של המשיב נהג חדש במועד ביצוע העבירה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום וטען לכשלים ראייתיים  מהותיים שיש בהם כדי להביא לזיכויו של המשיב. הפנה לעובדה שבמקום נכחה שוטרת נוספת בשם רמונד אבן צור שלא חתמה על מסמך כלשהו ולא מילאה מזכר. טען כי לא נעשה שימוש ב"אתת" כמתחייב בנוהלי המשטרה ולא ניתן לשלול אפשרות לפיה מפעיל הממל"ז עצר רכב אחר מזה שנמדד בפועל. עוד טען כי לא נרשם במסמכים השונים כי רכבו של המשיב היה בודד והרובריקה המיועדת לכך, לא מולאה והרשום בה נמחק.

עוד טען למרחק מדידה גדול שיכול היה להביא לטעות בזיהוי ולכך שבמקום טופס אחד, מולאו שני טפסים הנוגעים להפעלת המכשיר כאשר כל אחד מהם נושא חתימה שונה, עובדה שיש בה כדי להטיל ספק במדידה כולה.

אשר למסוכנות העבירה טען כי יש להביא בחשבון את שעת ביצועה (02:00 לפנות בוקר) שעה בה הכבישים ריקים ולא נשקפת סכנה לציבור.

דיון והכרעה

שאלת קיומן של ראיות לכאורה

לאחר שעיינתי בתיק החקירה ושמעתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

בנסיבות המקרה צוין מפורשות כי בעת המדידה רכבו של המשיב היה בודד ונשמר עמו קשר עין רצוף.

מפעיל המכשיר השוטר ישראל אלון, ביצע למכשיר בדיקות תקינות בתחילת ובסיום המשמרת וסימן במקומות המתאימים, כי היה קו ראייה נקי  בין מכשיר המדידה למקום המדידה, כי רכב המטרה לא היה מוסתר, כי היה עמו קשר עין רצוף מרגע המדידה ועד לעצירתו, כי טווח הגילוי היה 242.3 מ' וכי רכבו של המשיב היה בנתיב האמצעי מתוך 3 נתיבים.

אמנם לא סומן כי רכב המשיב היה בודד בנתיב נסיעתו אך הדבר צוין כאמור לעיל בפרק "נסיבות המקרה".

אשר לעובדה שמולאו שני טופסי הפעלה במקום אחד, אין בכך כדי להחליש את ראיות המבקשת והשוואה בין הטפסים,  מלמדת כי הנתונים שמולאו בהם זהים ואין ביניהם כל סתירה. אשר לטענת המבקש לפיה ייתכן והטפסים מולאו על ידי אנשים שונים, ייאמר כי  הפרטים המופעים בתחתית הטפסים מתייחסים לאותו אדם - השוטר ישראל אלון. אשר לטענת המבקש  לשוני אפשרי בין החתימות בתחתית הטפסים, דינה של טענה זו להתברר במסגרת שמיערת התיק העיקרי . בהקשר זה ניתן לראות כי שני הטפסים מולאו באותו כתב יד, כך שאין ממש בטענת המשיב לפיה מדובר בשני אנשים שונים.

אשר לטענת המשיב לפיה שוטרת נוספת שהיתה במקום אינה חתומה על הדו"ח, הרי שבנסיבות המקרה נרשם כדלקמן: "רס"מ רמונד אבן צור לא ראיתי את העבירה רק כתבתי זימון לנהג". אין בעובדה שהשוטרת לא חתמה על דבריה אלו כדי ללמד אחרת וטענת המבקש לפיה ייתכן והדברים לא נרשמו על ידה, יתבררו במסגרת שמיעת התיק העיקרי.

מעבר לנדרש יצוין כי במועד קבלת הדו"ח אמר המשיב את הדברים הבאים: "היה פצוע ברכב".  המשיב לא הכחיש את ביצוע העבירה ולא טען למהירות שונה מזו שנמדדה.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

 שאלת מסוכנותו של המשיב

המשיב נהג במהירות העולה בהרבה על המהירות המותרת בחוק (יותר מפי 2) ויש בנהיגתו זו כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך, אותו עצמו ואת הנוסע ברכבו. נהיגה במהירות כה גבוהה בדרך עירונית, עלולה היתה להסתיים באיבוד שליטה ובתאונה קשה. אין בעובדה שמדובר בשעת לילה מאוחרת כדי להפחית ממסוכנות העבירה. ואם לא די בכך, המשיב הינו נהג חדש אשר קיבל רישיון נהיגה בשנת 2011.

נהג חדש הנוהג במהירות כה גבוהה בדרך עירונית, מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך ויש להרחיקו מההגה.